top of page
תפילת המיילדת / לי מלר
מיילדת מחוברת, מחברת.
מחברת אישה לעצמה, לאלוהים, לאינטואיציה שלה, לפראות שלה, לחלומות.
אני איתה בעומקים, בפחדים, בעונג.
אני הקרקע שעליה היא יכולה להישען, כך שתוכל להיות חלשה, פגיעה.
מזכירה לה להביט השמיימה לשאוב כוחות מהאין סוף.
אני מחזיקה את האור ואת החושך מחבקת את שניהם.
אוהבת אותה בכאב, מאמינה בה, מאמינה בתינוק, בתהליך וביקום.
אני מראה, משקפת לה את העוצמות שבה, כשהיא בספקות מזכירה לה שהיא מסוגלת.
אני התפילה כשהיא מאבדת תקווה.
אמנות של אמונה פריד
אני יודעת ללדת
התינוקת שלי יודעת להיוולד
סיפור הלידה של עדי
כמו כל סיפור לידה טוב גם זה מתחיל בעצם בלידות הקודמות של הגדולים.
5 ילדים בבית (בן 13.5 בת 11.5 בת 7.5 בת 6.5 בן 2.5)
2 בנים 3 בנות. אנחנו אף פעם לא יודעים את מין העובר אבל כל הלידות של הבנים התחילו בצירים והלידות של הבנות בירידת מים.
בגלל שילדתי בכל שבוע אפשרי החל מתחילת 38 ועד סוף 42, משבוע 37+ של ההיריון הזה התחלתי ללכת על קוצים, תוך כדי שכנוע עצמי שיש עוד מלא זמן. ובבקשה אין סיכוי לעבור את התאריך לידה...
אמנות של תניא מלר
אני
אומרת
-לזה
"כן"
Hodaya's Birth Story
Saturday Rosh Hashana 2020 1:00 AM I experienced my first contraction, it was a light sensation compared to what I experienced later on. I managed to drift back to sleep. Throughout the early morning, I kept experiencing the same sensation every 20 minutes.
By the time it was, 8:00 AM I decided to call my midwife Leigh and let her know what was happening...
.png)
To my little one, Zohariya Lev, the story of your birth…
I spent all day Friday studying for my final exam, I had just realized that it was going to be the last Shabbat that Abba and I had just the two of us, so we decided to have dinner just us. I felt kind of crampy here and there, but I honestly didn’t think too much of it.
After dinner we laid on the couch outside, looking at the stars, drinking wine. I started feeling some light contractions and I even said to Abba “what if I just had a baby?” but I still didn’t really think I was going into labour. I remember feeling unattached to the world, to all possible outcomes, something about your impending arrival made me more present than I had ever been...
bottom of page